<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות כ"ד</h1>
<h2>דף כא:</h2>
כת' רש"י בשם בה"ג כי חגבים אינם טעונים שחיטה שנאמר זאת תורת הבהמה והעוף וגו' העוף כמשמעו ולא שרץ העוף והיינו מינים קטנים וכל נפש החיה הרומש' במים אלו דגים וכל נפש השורצת על הארץ אלו חגבים ומדהזכירם אחר דגים ש"מ דאין טעונים שחיטה. וכן מוכח בשבת [צ' ע"ב] דחגב טמא אין מצניעו לקט(ו)ן לשחוק בו שמא ימות ויאכלנו, משמע דטהור אין לחוש. וכן משמ' בכרתו' [כ"א ע"א]. וע"ז [ל"ח ע"א] מההיא דגוי שהצית את האגם באור כל החגבי' אסורים. ומפ' טעמא משום דלא ידעי' הי טמא והי טהור, ולא חיישי' לשחיט'. וכן בתוספתא [תרומות פ"ט ה"ו].
דם חגבים מותר פשוט בכרתו'. פי' כל זמן שישנו עליהם או ניכר שיצא מהן.
